זכות הירושה של  ידועים בציבור

 

זכות הירושה על פי דין של ידועים בציבור מוגדרת בחוק הירושה כ"מעין צוואה" ואף

ממוקמת בפרק העוסק בצוואות, ולא בפרק העוסק בירושה על פי דין.  הזכות והתנאים

לקיומה  של זכות זו נקבעו בסעיף 55 לחוק הירושה:

מעין צוואה

55.  איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה,

ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את

הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי

דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת,

בצוואה שהשאיר המוריש.

למעשה החוק משווה את מעמדם של הידועים בציבור לענין ירושת בן הזוג שהלך

לעולמו, למעמדם של  בני זוג הנשואים כדין, כל זאת כאשר אין צוואה תקפה שהותיר

בן הזוג, שאז האמור בצוואה קובע. התנאים לזכאות הידועים בציבור למעמד כבני זוג

למטרת ירושה הם אלה:

בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף בעת מותו של האחד אף אחד מבני הזוג

לא היה נשוי לאחר אחד המקרים שהגיע למשרדי בנושא זכות הירושה של הידועה

בציבור , החל כתיק שבו המנוח הותיר אחריו צוואה, ובצוואה העניק חלק קטן מרכושו

לידועה בציבור. המנוח היה רווק ואילו הידועה בציבור הייתה גרושה, ואם וסבתא

לשלושה ילדים ונכדים. השניים ניהלו קשר במשך למעלה מ 20 שנה. המנוח היה

בעל נכסים, ועל פי הצוואה מרבית רכושו הוענקה לעמותה ציבורית. למנוח היו מספר

אחים, אך הם לא היו בקשר. לימים המנוח חלה במחלה קשה, ונפטר. המנוח חתם

על הצוואה בהיותו מאושפז בבית החולים, בנוכחות עורך דינו ושניים מחבריו. אחי

המנוח הגישו התנגדות לצוואה, בטענה כי המנוח לא היה כשיר לעשות צוואה מפאת

מצבו הרפואי והמנטלי בערוב ימיו. טענתם זו התקבלה, ובכך נסללה הדרך בפני

הידועה בציבור לפתוח בהליכים למתן צו ירושה על פי דין (ולא על פי הצוואה), ולתבוע

2/3 מרכושו של המנוח. כך זכתה הידועה בציבור בנתח גדול מאוד מהעיזבון

לעומת החלק שהייתה הקטן שהייתה מקבלת לו הצוואה הייתה מקוימת. הכיצד?

 התשובה נמצאת בסעיף 11 (א) 2 לחוק הירושה :

  זכות הירושה של בן זוג

11.  (א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

 

חשוב לציין, שהכרה של בית משפט לענייני משפחה בבת זוג כידועה בציבור, וכזכאית לרשת את עזבון המנוח, עשויה להוביל גם לקבלת זכויות נוספות. לדוגמא, זכויות מקרן הגמלאות בה היה חבר המנוח, וזכויות פיננסיות שונות שהיו למנוח. כך למשל  היה בתיק אחר, בו משרדי יצג אישה גרושה שהייתה בת זוגו של ניצול שואה, אלמן ואב לשני ילדים. המנוח היה מוכר כנכה רדיפות הנאצים וקיבל קצבת נכות מדי חודש ממשרד האוצר. בני הזוג  היו יחד למעלה מעשר שנים, בהן ילדיו של האיש סרבו לקבל את הקשר בין השניים, ירדו לחייהם וזנחו את האב. עם מות האב, הגישו ילדיו בקשה למתן צו ירושה, ובה טענו כי לא הייתה לו בת זוג, וכי הם זכאים לרשת את כל עזבונו. הגשנו התנגדות בשם האישה, שטענה למעמד ידועה בציבור והתביעה התקבלה, כלומר היא הוכרה כידועה בציבור וזכתה במחצית מעיזבונו. לאחר מתן פסק הדין, פנינו בשם הידועה בציבור בתביעה למשרד האוצר, לקבל את הזכויות המגיעות לה  כאלמנת נכה רדיפות הנאצים. התביעה התקבלה והיא זכתה בקצבה חודשית וזכויות נוספות. 

***המידע האמור לעיל הינו לידע כללי בלבד, ואין לראות בו יעוץ משפטי או תחליף לייצוג על ידי עורך דין