זכות הירושה של  ידועים בציבור

 

זכות הירושה על פי דין של ידועים בציבור מוגדרת בחוק הירושה כ"מעין צוואה",ואף

ממוקמת בפרק העוסק בצוואות, ולא בפרק העוסק בירושה על פי דין.  הזכות והתנאים

לקיומה  של זכות זו נקבעו בסעיף 55 לחוק הירושה:

מעין צוואה

55.  איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה,

ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את

הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי

דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת,

בצוואה שהשאיר המוריש.

למעשה החוק משווה את מעמדם של הידועים בציבור לענין ירושת בן הזוג שהלך

לעולמו, למעמדם של  בני זוג הנשואים כדין, כל זאת, כאשר אין צוואה תקפה

שהותיר בן הזוג, שאז האמור בצוואה קובע.

התנאים לזכאות הידועים בציבור למעמד כבני זוג למטרת ירושה הם אלה:

בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף

בעת מותו של האחד אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאחר.

אחד המקרים שהגיע למשרדי בנושא זכות הירושה של הידועה בציבור,החל כתיק

שבו המנוח הותיר אחריו צוואה, ובצוואה העניק חלק קטן מרכושו לידועה בציבור.

המנוח  היה רווק, ואילו הידועה בציבור הייתה גרושה ואם וסבתא לשלושה ילדים

ונכדים. השניים ניהלו קשר זוגי מיוחד במשך למעלה מ -20 שנה.

למנוח היו כמה אחים, אך הם לא היו בקשר. לימים המנוח חלה במחלה קשה, ונפטר.

המנוח הותיר צוואה עליה חתם על הצוואה בהיותו מאושפז בבית החולים, בנוכחות

עורך דינו ושניים מחבריו. לאחר מותו, התברר כי המנוח היה בעל נכסים רבים,

ועל פי הצוואה מרבית רכושו הוענקה לעמותה ציבורית. אחי המנוח הגישו התנגדות

לצוואה, בטענה כי המנוח לא היה כשיר לעשות צוואה, מפאת מצבו הרפואי והמנטלי

בערוב ימיו. טענתם זו התקבלה, ובכך נסללה הדרך לידועה בציבור, לפתוח בהליכים

למתן צו ירושה על פי דין (ולא על פי הצוואה), ולתבוע 2/3 מרכושו של המנוח.

לאחר הליכים ממושכים, שהסתיימו בבית המשפט העליון, זכתה הידועה בציבור

בנתח גדול מאוד מהירושה, בהשוואה לנתח הקטן שהייתה מקבלת לו הצוואה

הייתה מקוימת. הכיצד?  התשובה נמצאת בסעיף 11 (א) 2 לחוק הירושה :

  זכות הירושה של בן זוג

11.  (א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

 

חשוב לציין, שהכרה של בית משפט בבן/בת זוג כידועים בציבור, וכזכאים לרשת את בן/בת הזוג, עשויה להוביל גם לקבלת זכויות נוספות. לדוגמא, זכויות מקרן הגמלאות בה היה חבר המנוח, וזכויות פיננסיות שונות שהיו למנוח. כך למשל היה בתיק אחר שטופל במשרדי, שבו ייצגנו אישה גרושה שהייתה בת זוגו,ללא נישואין, של ניצול שואה, אלמן ואב לשני ילדים. המנוח היה מוכר כנכה רדיפות הנאצים, וקיבל קצבת נכות מדי חודש ממשרד האוצר. בני הזוג  היו יחד למעלה מעשר שנים, בהן ילדיו של האיש סרבו לקבל את הקשר בין השניים, ירדו לחייהם וזנחו את האב. עם מות האב, הגישו ילדיו בקשה למתן צו ירושה, ובה טענו כי לא הייתה לו בת זוג, וכי רק הם זכאים לרשת את עזבונו. הגשנו התנגדות בשם האישה, שטענה למעמד ידועה בציבור, והתביעה התקבלה. כלומר, האישה הוכרה כידועה בציבור, וזכתה במחצית מעיזבונו של בן הזוג.

לאחר מתן פסק הדין, הגשנו בשם הידועה בציבור תביעה למשרד האוצר, ודרשנו לקבל את הזכויות המגיעות לה  כאלמנת נכה רדיפות הנאצים. גם תביעה זו התקבלה והאישה זכתה, בנוסף למחצית הירושה,  בקצבה חודשית וזכויות נוספות. 

למשרדנו ניסיון רב בכל הקשור לייצוג ידועים בציבור בבקשות למתן צווי ירושה,צווי קיום צוואה, התנגדויות לבקשות וניהול סכסוכי ירושה מורכבים.

***המידע האמור לעיל הינו לידע כללי בלבד, ואין לראות בו יעוץ משפטי או תחליף לייצוג על ידי עורך דין