top of page

דיני הירושה בישראל

חוק הירושה הישראלי נחקק בשנת 1965 ועל פיו מתנהלים דיני הירושה בישראל.  מאז חקיקתו עבר החוק תיקונים ושינויים, ואף פסיקת בתי המשפט תרמה רבות לפרשנות החוק וקבעה הלכות מחייבות בסוגיות שונות. תחום דיני הירושה מביא עמו לבתי המשפט סכסוכים רבים. הערכאה הראשונה המוסמכת לדון בסכסוך בעניני ירושה, הינו בית המשפט לענייני משפחה. ערכאת הערעור בזכות על פסיקתו של בית משפט זה, הינה בית המשפט המחוזי, וכדי לערער על פסיקתו בערעור, יש לבקשת רשות ערעור מבית המשפט העליון. ככלל, בית המשפט העליון ממעט להיעתר לבקשות רשות ערעור, ורשות זו ניתנת "במשורה", במקרים מיוחדים שבהם בית המשפט העליון קובע, כי יש בערעור המבוקש עניין משפטי כללי החורג מגבולותיו הצרים של התיק נשוא הערעור, ואשר קיימת חשיבות ציבורית להכריע בו, בשל היותו רלוונטי לכלל ציבור המתדיינים בישראל.

צו ירושה או צו קיום צוואה הנם הדרך היחידה לקביעת זהותם של היורשים בעזבונו של מי שנפטר, ולא ניתן לחלק עיזבון אלא על פי הוראות צו הירושה או צו קיום הצוואה שיינתנו. יחד עם זאת, בסעיף 1 לחוק הירושה נקבע

"עקרון הנפילה המיידית". כלומר, במות אדם, עובר עזבונו ליורשיו, או במילים אחרות, העזבון "נופל לידי היורשים", אולם על מנת לממש את הירושה ולהעבירה לידי היורשים, יש לקבל תחילה "צו ירושה", אשר קובע את זהות היורשים או "צו קיום צוואה" הנותן תוקף חוקי לצוואה, בה נרשמו הזוכים וחלקיהם בעיזבון (סע' 66 לחוק הירושה).

בתוך עזבונו של המנוח נכללים הן נכסים מוחשיים, דהיינו מקרקעין ומיטלטלין, והן זכויות אחרות, כגון תביעה שהייתה תלויה ועומדת ערב מותו המנוח, ומכח צו קיום צוואה או צו ירושה היורשים זכאים להיכנס לנעלי המוריש, ולהמשיך את התביעה בשמו.

אדם שלא ערך צוואה או שצוואתו איננה תקפה, עזבונו יחולק לפי הוראות הירושה על פי דין.

קרובי המוריש הנם בעלי זכות הירושה על פי דין, על פי הוראות סעיף 10 לחוק הירושה. בני משפחתו של המוריש הזכאים לרשת על פי דין הינם: מי שהיה במות המוריש בן זוגו, וקרובי משפחתו לפי שיטת הפרנטלות, דהיינו: יש שלוש דרגות קרבה למוריש שמזכות בירושה:  ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. כאשר קיימים יורשים בענף הראשון, היורשים על פי דין יהיו צאצאי המוריש בלבד. אם אין יורשים בענף הראשון, עוברת הירושה לענף השני, ובאין יורשים בענף השני, עוברת הירושה לענף השלישי.

באם לא נמצאו יורשים כאמור לעיל, המדינה היא היורשת על פי דין ( סעיף 17 לחוק הירושה)

אם המנוח הותיר אחריו צוואה בתוקף, עזבונו יחולק לפי הוראות הצוואה.

***המידע האמור לעיל הינו לידע כללי בלבד, ואין לראות בו יעוץ משפטי או תחליף לייצוג על ידי עורך דין

bottom of page